חדר כושר למוח עם מיכל

לאחרונה סיימנו לקרוא את הספר "ולא כפי שפורסם" שנכתב ע"י יואב שפיר בירן. גיבור הספר, יחיאל מגד, הוא פקח ברשות הטבע והגנים בשמורת החולה, אורניתולוג (תחום בזואולוגיה העוסק בחקר העופות) והיות שכך, היו בו הרבה תיאורי טבע, בעיקר של ציפורים. בפרקים בהם היו תיאורי ציפורים, היתה מיכל, אחת מחברות הקבוצה, מספרת לנו על הזן הזה, מה מאפיין אותו, איך מקנן ומוצאת לנו תמונה מתאימה בגוגל שנראה ונלמד. הבנו שמיכל היא אנציקלופדיה מהלכת וכך זכתה בכינוי "מיכל נשיונל ג'יאוגרפיק".

יום אחד, לפני תחילת אחד ממפגשי החול, בזמן שכולם לאט לאט נכנסים לזום, הסלון החברתי שלנו, מיכל שאלה מי רוצה לפתור חידת היגיון, חייכנו בהסכמה וכך, בכל מפגש, הדקות שלפני המפגש היו מוקדשות לכמה שאלות של מיכל מתוך תשבצי ההיגיון שפותרת.

"התיאבון" להיגיון הלך וגבר, עוד ועוד שאלות נשאלו, היו כאלה שטענו שלעולם לא יבינו את ההיגיון שבתשבצי ההיגיון. רעיון (הגיוני וגאוני;) עלה והצענו למיכל לעשות לפני כל מפגש חצי שעה של "חידודי מוח עם מיכל". היא הרימה את הכפפה בשמחה, הצענו לכל חברי הקהילה וכך נוצרה הקבוצה של מיכל, היא שולחת תשבצים ריקים ובכל מפגש פותרים יחד כמה הגדרות.

"אני לא מאמינה!" אמרה זיוה (אחת מאלה שאמרו שלעולם לא יצליחו לפתור חידה), "נראה לי שאני מתחילה להבין את הפרנציפ. שאלתי את הבן הגאון שלי אם הוא יודע לפתור והוא אמר שבחיים לא יבין את החשיבה הזו", הוסיפה זיוה בגאווה.

אז פעמיים בשבוע במשך חצי שעה, מתכנסת קבוצת מתאמנים בחדר כושר למוח. מיותר להרחיב על סגולות השמירה על כושר קוגניטיבי ומעבר לכך, חוויית ההצלחה, לעשות משהו שתמיד חשבתי שלא אצליח והנה – הצלחתי!