ב- 29 בדצמבר 2021, עזבה רונית דבי-לב ז"ל את האדמה הזאת שכל כך אהבה להתהלך בה. הכרתי אותה לפני כמעט שלוש שנים, כשבאה עם יפעת חברתה לנאפולי לטיול בעקבות רביעיית הספרים "החברה הגאונה". כבר אז היתה חולה וידעה שזמנה קצוב והיא באמת טרפה את כל החוויות, אכלה, שתתה, טיילה, כאילו אין מחר, תרתי משמע. כשהקורונה הגיעה והשמים נסגרו, המשכתי לראות אותה בזום במסגרת קסם.
היא היתה מופיעה מידי שישי עם הגיטרה ושרה שיר שקשור לנושא המפגש. לא משנה איזה טיפול עברה ואיך הרגישה, היא היתה מתייצבת עם חיוך גדול ושרה בקול.
תמיד אמרה שחשוב לה להיות משמעותית עד הרגע האחרון, וכך היתה.
מייד אחרי לכתה, כמה מחברות מהקהילה החליטו להמשיך את הפינה שלה, כדי להנציח את דמותה ורוחה שהיתה כל כך משמחת ומשמעותית עבורנו.
וכך הקמנו צוות בשם "הפינה של רונית" אשר ממשיך את המסורת של רונית, בוחר שיר ורגע לפני סיום המפגש, אחת מחברות הצוות מציגה את השיר הנבחר, מזכירה את רונית שכל כך חסרה לנו והשיר מתנגן ומעורר תמיד התרגשות וגעגועים.
Comments