קסם שישי על פרשת השבוע עם מיכל נוי

הכרתי את מיכל במסגרת עבודתי כיועצת ארגונית. היא היתה לקוחה שלי, סמנכ"ל בבית השקעות.

היא היתה אז בהריון רביעי. אשה צעירה עם כיסוי ראש וחיוך מאוזן לאוזן. אחרי שילדה, הזמינה אותי לביתה לפגישת עבודה, תוך כדי הנקה דיברנו על תהליכי עבודה ודילמות ניהוליות ומאז ועד היום אנחנו חברות קרובות. הרבה מים זרמו בנהר, היא כבר מזמן לא עובדת באותו בית השקעות ומאז כבר הפכה לאם לשמונה. אני כמו דודה עבור ילדיה, כזאת שבאה ומפנקת בכל הזדמנות והיא עבורי הרבנית שלי, אשת סודי.

אז הזמנתי אותה באחד מימי השישי לעשות שיחה עם הקהילה על פרשת השבוע. נפלנו במקרה (או שלא במקרה) על פרשת בנות צלפחד.

חמש בנות שפנו אל משה רבנו בעקבות מות אביהם בתביעה על זכות לנחלה. בעקבות פנייתן, השתנו דיני הירושה ונרשם הישג פמיניסטי משמעותי.

השיחה הלכה למקומות רבים, דיברנו על הקשר בין ייעוד לגורל, על דילמות של נשים אמיצות, על המתח התמידי הקיים בין הרצון שלנו להגשים את עצמנו לבין המחויבות שלנו למשפחת שלנו, לעם שלנו, ומהם המחירים שאנחנו משלמות כדי לקיים את שני הצדדים הללו?

זאת היתה שיחה מרתקת, נשים שיתפו מניסיון חייהם ומיכל נתנה דוגמאות של נשים נוספות בתנ"ך שעמדו אל מול אתגרי חיים שונים.

בסוף המפגש, כמה נשים אמרו "מיכל, תבואי כל שבוע!" וכך יצאנו אל השבת.