קסם שישי על חברות, גאונות ומה שביניהם

"החברה הגאונה" היא טטרילוגיה (רביעייה) המספרת את סיפורן של לילה ואלנה. 

שתי חברות שנולדו וגדלו בשכונת מצוקה בנאפולי של שנות ה- 50.

הזמנו את הקהילה, באחד ממפגשי קסם שישי לקפיצה קטנה לנאפולי בעקבות הסיפור.

יש דברים שמתחילים לגמרי "במקרה". האם אכן יש מקריות בעולם? טוב, זאת שאלה לשיחה אחרת...

יש לי חברה, חגית אברון שמה, שיום אחד, אחרי ששתינו סיימנו לקרוא את כל רביעיית "החברה הגאונה" הציעה שנעשה קפיצה לנאפולי, לראות מה קורה שם, במקום הזה שהילך עלינו קסם בקריאה.

וכך, מפה לשם, יצרנו טיולי נשים לנאפולי בעקבות הספר. קבוצות של "משוגעות לדבר" שקראו את הספרים ונשארו חסרות מילים לנוכח תיאורי העיר והחברות ורצו, בדיוק כמונו, לטייל במקום שבו מתרחש הסיפור.

הקורונה גדעה את המיזם שכבר היה בשלב מתקדם של "בישול" יעדים אחרים בעולם בעקבות ספרים ובהמשך לשאלה בתחילת הפוסט הזה, כנראה שאין מקריות בעולם וכך נוצר מיזם "קסם" שקשור גם הוא בספרים ואנשים.

באחד מימי השישי, הזמנתי את חגית למפגש 'קסם שישי' ובאמצעות טקסט סיפורי שכתבנו והמוווון תמונות שצילמנו בנאפולי, לקחנו את חברי הקהילה לטיול בסמטאות העיר הכאוטית והמופלאה הזו וסיפרנו את סיפורה של העיר כפי שאנחנו חווינו אותה עשרות פעמים. 

נאפולי היא עיר שצריך להתבונן בה לעומק כדי להבחין ביופי המופלא שמסתתר בין הסמטאות הצרות והכביסה שתלויה בכל פינה. הנפוליטנים גם הם אנשים מיוחדים, כמו עירם, הם יכולים להיות חמומי מזג, וחסרי סבלנות ובאותה נשימה, הם חמים ומאירי פנים, מלאי הומור ואותנטיים. לא מעט אנשים הכרנו בנאפולי שהפכו להיות חברים קרובים. 

המקומות, הטעמים, האנשים, הסיפורים האישיים, כולם יחד מרכיבים את הסיפור של נאפולי ושל שתי חברות שהשאלה מי הגאונה משתיהן נשארת תלויה ולא פתורה, עם סיפור חברות שאין אשה בעולם שלא מזדהה עמו. 

"ובשעה שיצאתי מהחדר נרתעה לילה בנים-לא-נים, מלמלה:  "תביטי עלי עד שארדם. 

תביטי עלי תמיד, גם כשתעזבי את נפולי.  ככה אני אדע שאת רואה אותי ואירגע".

(הסיפור של מי שברחו ומי שנשארו, אלנה פרנטה)